על בגידות והדרך לפתור אותן
כחלק מתהליך ארוך שעברתי, ניסתי לאבחן את הסיבות שהביאו אותי בעבר לבגוד ולהיות לא נאמן. אמילי בראון מחברת הספר "דפוסים של בגידה " מחלקת את הבגידות לחמישה סוגים עיקריים. אתייחס לכל אחד מהם ואציג את הדרך לפיתרון.
הנחת העבודה הראשונית והחשובה ביותר היא ששני בני הזוג אוהבים ומאוהבים ואינם רוצים לבגוד.מודעים לעצמם ולצרכים שלהם ועברו שלבי התבוננות תוך עצמיים כדי להיות מוכנים לחיי נאמנות מושלמת
החלוקה הזו מבוססת על ההנחה שלכל בגידה יש תפקיד, הבגידה ממלאת פונקציה מסוימת בנישואין. היא לא התרחשה במקרה, גם אם האדם הבוגד לא התכוון לכך ולא חיפש במודע לבגוד, תהליכים ודפוסים מסוימים בתוך הנישואין או המערכת הזוגית , שגם הוא וגם הנבגד שותפים להם באופן שווה, "עזרו" לו לבגוד.
.1 רומן כתוצאה מהימנעות מקונפליקטים. זה מאפיין בעיקר זוגות הנשואים פחות מ-12 שנים ונובע בעצם מתסכול של אחד מבני הזוג, שאינו מעיז להביע אותו בתוך הנישואין.
ישנם זוגות שנמנעים מקונפליקטים, נמנעים מלריב משום שהם חונכו להיות ילדים טובים, לא להביע רגשות שליליים, לא לריב, לא להביע צרכים, לא לעמוד על הדברים החשובים וכדומה. מבלי לשים לב, הם צוברים פחדים, תסכולים רבים עקב כך, אולם אין הם יכולים לבטא את התסכולים הללו.
התסכולים יוצרים מתח רב וחוסר שביעות רצון גדולים בנישואין, ומוצאים את הפורקן בקשר מחוץ לנישואין. כך גם יש "נקמה" בבן הזוג השני וגם פיצוי, שכן הרומן שמחוץ לנישואין מספק צרכים רבים שאינם מסופקים בנישואין.
הפתרון:לשוחח ולהקשיב אחד לשני.להחליט ולקיים מערכת שיחות פתוחה לחלוטין שבה אנחנו רשאים ואולי גם מחויבים לשוחח על כל נושא שבינינו.כדאי כל יום לשים נושא שבו בחר אחד מבני הזוג ולדון בו "עד שיצא עשן לבן" (אותה הגדרה שבה נבחר האפיפיור לתפקידו).לא לוותר, לא להתכנס. פשוט לדבר על זה, לעמוד על הרצון האמיתי שלך, גם במחיר של עימות.מדהים עד כמה זה חשוב. ( סימתי ואני נמנעים בדרך כלל מעימותים בשל האהבה הגדולה בינינו,אך זה אינו נכון לזוגיות שלנו ולכן עלינו ליצור קונפליקט כדי שנדע מה כל צד רוצה).
2.רומן כתוצאה מהימנעות מאינטימיות. אופייני לזוגות צעירים הנשואים פחות משש שנים. אצל זוגות אלה ההתנהלות שונה: הם רבים כל הזמן, כמעט על כל דבר, והמריבות הללו בעצם מונעות מהם להגיע למצבים של קירבה ואינטימיות.
אנשים שמרגישים חנוקים ובעקבות כך הם חפצים להתרחק מבחינה נפשית, עשויים לפתח רומן מחוץ לנישואין, זוהי דרכם "להישמר" מאינטימיות וקירבה גדולה מדי.
כדי להימנע מקרבה הם ייצרו חוסר שביעות רצון בתחום מסוים, והקונפליקטים והמריבות ימנעו מהם את מה שהם מנסים להימנע ממנו: קירבה.
הפתרון:ליצור הפרדה גם היא מלאכותית בין הקשיים בבית או בעבודה או ביחד לבין האינטימיות. ליצור מעין "מסך" המפריד בין טרדות היום יום לבין האינטימיות.לזוגות מעין אלו שווה וכדאי לקבל ייעוץ מאיש מקצוע כיוון שביחד חשוב יותר מהלבד גם מסיבה הגיונית, כלכלית, נפשית והגיונית.לעתים, פנייה להגיון של הבוגד הפוטנציאלי היא הדרך הנכונה ביותר תוך כדי כך שמראים לו שאותה אינטימיות שהוא מחפש או הקרבה אינם יכולים מושגים אצל אדם זר שאיתו נמצאים רק מספר שעות בודדות.
3.התמכרות למין מחוץ לנישואין. בבגידות כאלו כמעט לא מוצאים זוגות שיגיעו לטיפול, משום שהדבר מחייב קודם כל שבן הזוג הבוגד יכיר בהתנהלות שלו כהתמכרות ואחר כך שיסכים להגיע לטיפול זוגי.
ההתנהלות של הבוגד אינה קשורה לאפיונים ולחסכים בקשר הנישואין אלא לבעיות אישיות הבאות לידי ביטוי בכיבוש כמה שיותר נשים. יש לציין כי התמכרות לסקס בצורותיו השונות מוכרת יותר אצל גברים.אבל, ככל שאנו מתקדמים בפתיחות ובמודרניות בעולם כך התופעה הזו מתפתחת גם אצל הנשים.
חשוב להדגיש להבין ולהפנים שזו התמכרות כמו כל התמכרות אחרת : סיגריות ,סמים, הימורים ,עבודה, ספורט ,אובססיות שונות ועוד.חלק מההתמכרויות הללו הוא תוצר הילדות של האדם.
הפתרון:פסיכולוג טוב. קבוצות תמיכה, מעקב בהסכמה של בן הזוג הבוגד.הבנה והכרת בן הזוג שיש לו בעיה אמיתית.מניסיוני האישי כאחד שהיה מכור למין חשוב להבין שתהליך הריפוי אינו קל.הוא קשה ביותר.רק הבנה אמיתית שלך, רק הודעה והודאה בהתמכרות זו היא תחילת הדרך לריפוי.המכור יבחר בכל תרוץ או בכל סיבה להסביר את הבגידה בבן/בת הזוג. מבחר הסיבות והתירוצים הוא כמעט אין סופי: היא לא מבינה אותי, זה רק מין, היא שמנה,אני אוהב אותה אבל רוצה לנסות דברים אחרים, כולם עושים זאת, אין בזה בעיה כי לא מעורב רגש.במלים אחרות כל סיבה או תרוץ יתקבלו בהבנה על ידי הבוגד בעיני עצמו.
התמודדות אמיתית עם המצב תוך חשיפת האני שלך בפני האחר ( רצוי פסיכולוג) .הכרה במי שאתה ולא בדימוי העצמי שיצרת על עצמך.הפסקת השקר כלפי עצמך.הגדרת בת הזוג כחשובה לך יותר מעצמך הם רק שלבים בהחלמתך המהירה מהתמכרות זו. ניתן להצליח-אני הצלחתי אבל רק לאחר מסע ארוך לתוך עצמי.רק לאחר ההודאה בהתמכרות זו ורק לאחר שמצאתי את אהבת חיי.
4.רומן "הקן המתרוקן". רומן נפוץ אצל זוגות הנשואים יותר מ-20 שנה ומתרחשת כשהילדים נמצאים בתהליך של עזיבת הבית.
היציאה שלהם אל החיים, ההתפרצות המיניות שלהם, מביאה את הוריהם לרצות ולחוות שוב התרגשות נעורים, ומביאה אותם לבדוק האם הם רוצים להמשיך בזוגיות הקיימת, שבדרך כלל די ריקה מתוכן זוגי.
שכן, זוג כזה מקדש את ערך המשפחתיות על פני ערך הזוגיות, הקדיש את כל חייו והתנהלותו למען המשפחה וקידומה. וכשמגיע מצב של עזיבת הקן על ידי הצאצאים, הזוג הבוגר נמצא מול זוגיות ריקה מתוכן. הבוגד חש רגשות אשמה איומים באשר לנאמנותו למשפחתו, מול נאמנות לצרכיו האישיים/
הפתרון: ניתן לחדש את הקשר מחדש. לקבוע מודלים חדשים של התנהגות. ניתן "להתחתן מחדש" - רעיון שאינו רע כלל, שבו נקבעים שוב הכללים והמחויבות לאהבה.ניתן גם להחליט על לקיחת "פסק זמן" מהחיים ולצאת לטיול ארוך לגילוי האנחנו המשותף.שווה לשקול את מכירת הדירה ולעבור לדירה קטנה יותר, "נטולת ילדים" המותאמת לבני הזוג.חדר עבודה לבן הזוג יכול להיות פתרון לא רע כלל.שווה לבדוק מעבר לעיר אחרת או למדינה אחרת.כדאי לפתח תחביבים משותפים של בני הזוג כמט : לימודים, משחקי חברה ועוד.החלפת "מעגל החברים" המבוסס על חברים באותו מצב כמוכם ולא חברות שנבנתה על סמך הקשר שבין הילדים ואשר אתם כהורים יצרתם קשרים משותפים עם הורים לצאצאים שבמצב דומה לשלכם.
זהו מצב הדרגתי וממושך אך סופו מאוד ברור וחד: הצאצאים עזבו את הבית.הם אינם גרים שם יותר איתכם.צריך לשנות את מוד החשיבה.זו חשיבה אחרת.חישבו כזוג ללא ילדים.
5. רומן "כרטיס יציאה" מהנישואין או מהמערכת הזוגית. מתרחש אצל זוגות צעירים וותיקים כאחד, כאשר הרומן מחוץ לנישואין או הקשר הזוגי מהווה "בקשה" לצאת מהנישואין ומהקשר הזוגי.
רומן כזה מסיים לעיתים את הנישואין או הקשר הזוגי בלי בדיקה אמיתית ועמוקה האם ניתן להציל את קשר הנישואין ולבנות אותו מחדש.בדרך כלל ינסה הבוגד בין עם ביודעין ובין אם לא.בין אם במודע ובין אם בתת המודע שהבגידה שלו תתגלה על ידי בן הזוג.הוא ישאיר סימנים לבגידה.סימנים שיהיה קשה עד בלתי אפשרי שלא לגלות אוותם. הוא גם ימציא לעיתים תירוצים בלתי הגיוניים בעליל כדי שייחשף.
תמיד גילוי של בגידה, הוא אירוע עוצמתי ביותר, מזעזע את אמות הסיפים של הנישואין והמשפחה, מביא לתחושות של התרסקות אצל הנבגד, תחושות של השפלה, חוסר ערך עצמי, דימוי עצמי נמוך מאוד, ייחוס אשמה, דיכאון רגשות אשמה, רגשות נקם, כעס עצום ,תסכול עמוק, פגיעות נוראה ועוד.
הפיתרון: להיפרד. אין אפשרות להשאיר אדם במערכת זוגית או בנישואין אם הוא אינו רוצה בכך.אם הדרך שלו להביא לגמר הקשר הזוגי היא על ידי צעד כה חריג וכמו קיצוני כמו בגידה הרי ש" כלו כל הקיצין" וכדאי לסיים את הקשר לפני שייגרם נזק גדול יותר לשני הצדדים. אם זו הסיבה ,לבגידה.לא כדאי להמשיך בקשר.גם כך הבגידה לכשעצמה כמעט ואינה ניתנת לריפוי. אין כל מטרה או היגיון להמשיך ולגרור קשר מעין זה.אין עבור מי, אין עבור מה והסבל שייגרם לצד הנפגע רק ילך ויתעצם..
לסיכום:
כל ההסברים לבגידה הם נכונים.כל בגידה היא קשה, נוראית ,מעליבה ופוגענית ביותר.לא חשובה הסיבה.חשובה הפעולה.איני סבור שיש תקומה לבגידה.איני סבור שניתן לשקם מערכת יחסים שבה אחד או שני בני הזוג בגדו.במקרה מעין זה טוב ונכון יהיה להיפרד.
ד"ר (Ph.D) אבי זלבה
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ויועץ ארגוני
